במשימה זו אנו מתמקדים במשולשים קהי זווית, במשולשים אלה ישנה זווית אחת הגדולה מ 90 מעלות. מכיוון שסכום הזוויות במשולש הוא 180 מעלות, נקבל ששתי הזוויות האחרות במשולש הן בהכרח זוויות חדות.

על התלמיד לגרור את קודקוד A וליצור משולשים קהי זווית. בהמשך, הוא יכול לבחון את מרחב התשובות שהשיב, ביחס למרחב התשובות הנכונות והשגויות. במהלך הפעילות, התלמיד מתנסה ביצירת דוגמאות שונות למשולשים קהי זווית, בזיהוי המאפיינים של משולשים אלו ובעריכת הכללה לגבי סוגי המשולשים השונים.

כדי לעודד את הילדים להתנסות ביישומון ולעורר דיון בתכנים העולים ממנו, אפשר לשאול:

• האם קיימות תשובות אפשריות נוספות מעבר למשולשים שיצרתם?
• מה נחשב כתשובה נכונה? מה נחשב כתשובה לא נכונה?
• מה ניתן ללמוד על משולשים קהי זווית?

הישומון מאפשר ליצור משולשים קהי זווית שונים, בעזרת גרירת הקודקוד A. נשים לב לכך, שכל אחת מזוויות המשולש יכולה להפוך לזווית קהה. ניתן להניח שהזוויות הנפוצות שיהיו קהות הן זווית B וזווית C כיוון שהם נוצרות על ידי גרירת קודקוד A לצד ימין ולצד שמאל. כאשר גוררים את קודקודA  כלפי מטה לכיוון צלע BC מתקבל משולש קהה זווית שהזווית הקהה שלו היא זווית A.

להלן שש דוגמאות למשולשים קהי זווית שניתן ליצור ביישומון:

לאחר שהתלמידים מגישים את המשימה למורה הם יכולים לבצע הערכה עצמית ולצפות בכלל התשובות שהשיבו על ידי חזרה לדף המשימות ולחיצה על "צפייה במשוב". התבוננות בתשובות אלו, בהכוונה מתאימה, יכולה לעודד את התלמיד לערוך הכללה ביחס למיון משולשים באופן כללי ולמשולשים קהי זוויות בפרט. כל נקודה כחולה במשוב מסמנת את המיקום אליו נגרר קודקוד.A

במצב זה, מופיעים בחלונית הימנית לחצני הבחירה הבאים:

• משולשים קהי זוית – מאפשר לבדוק מהו האזור בו נוצרים משולשים קהי זווית. אם גוררים את קודקוד A לאיזור זה, בהכרח יווצר משולש קהה זוויות – כלומר זהו איזור התשובות הנכונות. איזור זה מסומן בצבע ירוק ומורכב משלושה איזורים: איזור ימני בו הזווית ג קהה, איזור שמאלי בו הזווית ב קהה ואיזור מרכזי – מעגל, בו הזווית א קהה (איור 3).

משולשים ישרי זווית – מאפשר לבדוק מהם האזורים בהם המשולשים הנוצרים אינם קהי זווית, אלא ישרי זווית (איור 5). אזורים אלו מציגים משולשים בהם הזוית א ישרה (מסומן בעיגול כתום), הזוית ג קהה (ישר כתום ימני) או הזוית ב ישרה (ישר כתום שמאלי).

• משולשים חדי זוויות – מאפשר לבדוק מהם האזורים בהם המשולשים הנוצרים אינם קהי זווית, אלא משולשים ששלושת הזוויות שלהם חדות (איור 6, מסומן בכתום).

אוסף התשובות של תלמיד יחיד מופיעות כאוסף של נקודות כחולות. הצגת התשובות של תלמיד אחד מאפשרת למורה לזהות את התפיסות של התלמיד ולתמוך בו על פי הצורך.

דוגמה להערכה יחידנית: לפניכם תשובות שהגיש תלמיד עבור משימה זו (איור 9).

בעזרת כפתורי הבדיקה נוכל להעריך את תשובות התלמיד. לחיצה על "משולשים קהי זווית" תציג את איזור התשובות העונות על תנאי השאלה. ניתן לראות שכל המשולשים שהתלמיד הגיש הינם קהי זויות (איור 10). עם זאת ניתן לראות שהתלמיד גרר את קודקוד  A (מסומן בנקודה כחולה) רק לצד ימין או שמאל, משולשים אלה נראים באופן ויזואלי קהי זווית אף ללא צורך להתייחס למדידת הזוויות. דוגמה כזו יכולה להוביל דיון כיתתי על מה הם המאפיינים של משולשים קהי זווית (למשולש יש זווית קהה, זווית הגדולה מתשעים מעלות וקטנה מ-180 מעלות) ולבקש מהתלמידים לתת דוגמאות נוספות למשולשים כאלה מלבד הדוגמאות שהוגשו. למשל, משולש שבו זווית A היא הזווית הקהה, משולש "הפוך" (גרירת קודקוד A מתחת לצלע BC), משולשים "מתוחים" ועוד.

בעזרת הצגת איזורי התשובות שלא עונות על תנאי השאלה, ניתן לראות שהתלמיד לא הגיש אף משולש ישר זווית או חד זוויות (איור 11).

הערכה כיתתית:

הצגת כלל התשובות של תלמידי הכיתה במסך אחד מאפשרת למורה לקבל תמונה עדכנית על ידע התלמידים ועל מאפייני התפיסות השגויות שלהם. בהתאם למידע זה, מומלץ לערוך דיון כיתתי כדי לחדד סוגיות מעניינות שעלו בתשובות ולהתייחס לשגיאות אופייניות. כמו כן מידע זה מאפשר למורה לתכנן את המשך הלמידה של הנושא במהלך אותו שיעור או לאחריו.

הדיון והתייחסות המורה לתשובות התלמידים הינם גורם חשוב בגיבוש נורמות כיתתיות בביצוע משימות אלו. כדי ליצור שטף של תשובות וגמישות מחשבתית יש לעודד את התלמידים להגיש תשובות מגוונות הכוללות מקרים מיוחדים ולא להסתפק בדוגמת האבטיפוס הרגילה.

סוגיות שניתן להתייחס אליהם בדיון הכיתתי:

1. רוב הדוגמאות מרוכזות סביב איזור מסוים

הנטייה הראשונית היא להגיע את הדוגמה הנוחה והקלה ביותר, כיוון שהמשימה דורשת 10 דוגמאות אז התלמיד צריך להתאמץ ולחפש דוגמאות נוספות. ישנם תלמידים גוררים מעט את הקודקוד כדי ליצור 10 דוגמאות ואינם מחפשים דוגמאות שונות מהותית. למשל, במשולש ישר זווית הנתון ביישומון ניתן להפוך את כל אחת מהזוויות לזווית ההישרה, עם זאת סביר להניח שהתלמידים ירבו ליצור משולשים שבהם זווית B או את זווית  C היא הזווית הקהה ולא ישימו לב שניתן גם ליצור משולשים קהי זווית כך שזווית   A תהיה זווית קהה.

2. שימוש בדוגמאות "קיצוניות"

כדאי לעודד יצירת דוגמאות של משולשים "מתוחים", גדולים ושונים מהמקובל (כמובן שיש לבחון כל משולש ע"פ מאפייני משולש קהה הזווית). דוגמאות אלו מאפשרות לתלמידים לפתח שטף של דוגמאות וגמישות מחשבתית.